המס בלורן ובצרפת: הסכמה מול כפייה

שתי מערכות מיסוי, שתי פילוסופיות

בתקופת המשטר הישן, צרפת ולורן ייצגו שתי גישות שונות לחלוטין למיסוי. בעוד שממלכת צרפת הטילה את מיסיה בכוח הסמכות המלכותית, דוכסות לורן, חברה בקיסרות הרומית הקדושה, נהגה מיסוי המבוסס על הסכמת האוכלוסייה.

השיטה הצרפתית: מס בסמכות מלכותית

בצרפת, המלך החזיק בסמכות מוחלטת לגבות מס. המיסים הוטלו בהחלטה מלכותית, ללא התייעצות עם האוכלוסייה הרלוונטית. פרקטיקה זו הייתה חלק מהלוגיקה של האבסולוטיזם הצרפתי, שבו המלך היה מגלם את המדינה והחזיק בכל הסמכויות.

המיסים העיקריים בצרפת - הטאיל, הגאבל והסיוע - נגבו באופן סמכותי, לעיתים קרובות על ידי חקלאים כלליים שקנו את הזכות לגבות את המיסים. מערכת זו יצרה ניצול רב והזינה את חוסר שביעות הרצון הציבורי שהגיע לשיאו במהפכה הצרפתית.

המסורת הלורנית: הסכמת המדינות

לורן, כחברה בקיסרות הרומית הקדושה, נהגה מסורת שונה שהורשתה מהמשפט הגרמני. דוכס לורן היה חייב לקבל את הסכמת המדינות הפרובינציאליות - אסיפות המייצגות את האצולה, הכמורה והמעמד השלישי - לפני הטלת מיסים חדשים.

פרקטיקת ההסכמה למס שיקפה תפיסה משתתפת יותר של השלטון, שבה הריבון שלט בשיתוף עם נציגי נתיניו. המשא ומתן בין הדוכס למדינות אפשר להתאים את המיסוי ליכולת התשלום של האוכלוסייה.

ההתנגשות עם הצירוף לצרפת

כאשר לורן צורפה בהדרגה לצרפת במאה ה-18 (סופית ב-1766), הלורנים גילו בהלם את מערכת המיסוי הצרפתית. המעבר ממיסוי במשא ומתן למיסוי שהוטל בכפייה היה מהפך משמעותי עבור האוכלוסייה הלורנית, שהייתה רגילה לצורת דיאלוג עם ריבונה.

הבדל זה בתרבות המיסוי ממחיש את הניגודים העמוקים בין המסורת האבסולוטיסטית הצרפתית לבין הפרקטיקות המשתתפות יותר של הקיסרות הרומית הקדושה.

להעמקה

גלו את סיפור הצירוף של לורן לצרפת ואת השלכותיו:

📖 קריאות נוספות:

היסטוריה של מארי אנטואנט מלכת צרפת מאת ג'יי.-ג'יי.-איי. רוי - גלו כיצד המשבר הפיסקלי וההבדלים בין המיסוי הלורני לצרפתי תרמו לגורלה הטראגי של המלכה האחרונה של צרפת.

זמין בפורמט דיגיטלי (הורדה מיידית) ובנייר (הדפסה לפי דרישה עם משלוח חינם).

Retour au blog